הבדלים מהותיים של EMI ו-EMC

EMI: מדגיש את הפחתת הסבירות שמכשיר יפעל כמקור הפרעה.

EMC: מתמקד הן בבקרת פליטה והן בביצועי חסינות בסביבות אלקטרומגנטיות מורכבות, ומבטיח פעולה יציבה בתנאים שונים.

בדיקת EMI: מתמקד בעיקר במאפייני הפליטה האלקטרומגנטית של המכשיר, ומבטיח עמידה במגבלות שצוינו.

בדיקת EMC: מכסה היקף רחב יותר, כולל בדיקות חסינות ובדיקות בקרת פליטה, המבטיחות שהמכשיר אינו מפריע למערכות אחרות או מושפע מהפרעות חיצוניות.

EMI: חל על כל המכשירים האלקטרוניים שעלולים ליצור פליטות אלקטרומגנטיות, במיוחד אלה שצריכים לעמוד בתקנות ספציפיות.

EMC: ישים יותר לתחומים הדורשים בטיחות ואמינות גבוהות, כגון ציוד רפואי, תעופה וחלל, צבאי וכו'.

EMI: עומד בסטנדרטים של מגבלות פליטה אלקטרומגנטית שנקבעו על ידי מדינות ואזורים, כגון CISPR, FCC Part 15 וכו'.

EMC: מלבד מגבלות הפליטה, דורש גם עמידה בתקני חסינות, כגון תקני סדרת IEC 61000.